<h1>ריקאנטי סימן תקמ"ח</h1>
<h2>דף ע.</h2>
השיב רב אלפס מי שהוא מורשה בשטר להוציא מיד הנתבע שיכולין קרובי המורשה להיות עדים או דיינים ודוקא שהוא נרשה בשכר ידוע וקצוב בין אם תיקן אותה תביעה אשר הורשה בין הפסיד אותה כי אינם בעדותם או בדינם מפסידין אותו ולא מהנים אותו וכן אפוטרופא שאין לו הנאה באפוטרופוס יכולין קרוביו להעיד ולדון. אבל המורשה שיש לו חלק בכל אשר יוציאון מן הנתבע אין קרובין יכולין להעיד בדין זה ולדון מפני שהם מהנים לו או מפסידין לבד אם יאותו הבעלי דינין נאמן עלי אבא וכו'. א"כ מי שיש לו עדים צריך להשמר מלהרשות אדם מקרובי העדים מפני שהוא מבטל עדותן בהרשאה זאת וכן הנתבע שיש לו עדים בפריעת הממון צריך הוא שלא יבוא לדון עם מורשה שהוא קרוב לעדים מפני שמבטל עדותן כי כאשר העדים הקרובים המהנים למורשה פסולים כן העדים המפסידין עליו אלא אם יקנה מן המורשה שיקבל עדות הקרובים.
